החלטה בתיק ע"מ 2281/12

המשיב נעצר ביום 15.6.12 בגין עבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, לאחר שקפץ מעל גדר המערכת ונכנס לישראל שלא כדין. יש לומר כי המשיב נשפט בעבר בגין עבירה דומה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח ובגין התחזות כאחר במהלך שנת 2008 (תיק (יהודה) 4281/08). ביום 30.7.12 הודה המשיב בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו עונש של 80 ימי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה.

ביום 12.8.12 התברר במשטרה בעקבות בדיקת טביעות אצבעותיו של המשיב, כי כשנתיים קודם לכן, ב-14 בפברואר 2010, נעצר המשיב יחד עם אחר לאחר שנכנס לישראל שלא כדין. דא עקא, כי באותה עת הזדהה המשיב בשם ראאד ג'בארין, הובא לשיפוט מהיר עוד באותו יום, וגם בבית המשפט המשיך להזדהות בזהות הבדויה. הוא נשפט ל-45 ימי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 1,000 ש"ח. יש לומר כי באותה עת, העונש המותנה מתיקו הקודם, 4281/08, היה בר הפעלה.

המשיב הוחזר לחקירת המשטרה ושם הכחיש את המיוחס לו. יש לומר כי בדיון לפניי לא חלקה ההגנה כי לאור בדיקת טביעות האצבע קיימות ראיות לכאורה המבססות את העבירה המיוחסת למשיב.

התביעה הגישה נגד המשיב כתב אישום נוסף, המייחס לו עבירות של שיבוש הליכי משפט והתחזות כאחר, וביקשה את מעצרו עד תום ההליכים. בית משפט קמא דחה את הבקשה לאחר שהגיע למסקנה כי לא קיימת במקרה זה מסוכנות בהתחשב בעובדה כי המשיב ביצע את העבירה לכאורה לפני כשנתיים וחצי.

התביעה הצבאית סברה כי בית משפט קמא שגה בהחלטתו ועל כן הוגש הערר שלפניי. התביעה טענה כי בנסיבות העניין, אין לתת אמון במשיב ואין להורות על חלופת מעצר.

הסנגוריה טענה כי יש לאשר את החלטת בית משפט קמא, והדגישה את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה, כאינדיקציה לכך שלא נובעת מהמשיב מסוכנות אמיתית. עוד ציינה הסנגוריה את העובדה כי המשיב חזר לחקירה זמן קצר לפני חג הרמדאן, בעת שהיה צפוי להשתחרר, ולמעשה תיקו החדש מנע את שחרורו לרגל החג.

דיון והכרעה

כאמור, אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה במקרה זה. המחלוקת נוגעת לשאלת קיומה של עילת מעצר.

אקדים ואומר כי לצורך הדיון בתיק זה אני מוכן לצאת מנקודת מוצא כי לא נובעת מהמשיב מסוכנות רבה, וכי עילת המסוכנות במקרה זה אינה חזקה ומשמעותית. יחד עם זאת, אני סבור שבמקרה זה קיימת עילת מעצר של חשש להימלטות מאימת הדין, אשר היא מכריעה את הכף במקרה זה.

למשיב ישנה היסטוריה בעייתית. הוא נשפט בשנת 2008 בגין עבירה של התחזות כאחר בנוסף להפרת הוראה בדבר סגירת שטח. הוא נכנס שוב לישראל בשנת 2010, והפעם התחזה כאחר לא רק עת נעצר או במהלך חקירתו במשטרת ישראל, אלא גם בבית המשפט, תוך שלמעשה נרשם רישום פלילי על שמו של אחר. כאמור, הוא נעצר שוב לאחרונה ונשפט שוב.

חלופת מעצר מניחה קיומו של אמון בסיסי במשיב, תוך קביעת תנאים מתאימים, באופן שיאפשר את שחרורו מחד גיסא, ואת הבטחת התייצבותו בבית המשפט מאידך גיסא. במקרה שלפנינו, למי שיש עבר בעבירה של התחזות כאחר, ובכלל זה מאסר מותנה בר הפעלה בגין עבירה זו, וכאשר העבירה בה מדובר אינה רק התחזות כאחר אלא גם שיבוש הליכי משפט, נדמה כי לא ניתן לקבוע חלופת מעצר מתאימה שתמנע את שיבוש ההליכים. על פניו נראה כי המשיב הינו שור מועד, והעבירות בהן מדובר מלמדות על חשש אמיתי כי יבחר להימלט מאימת הדין.

לפיכך, ומכיוון שקיימת עילה של חשש להימלטות מאימת הדין שלא ניתן להפיגה באמצעות חלופת מעצר מתאימה, הרי שאין מנוס מקבלת הערר.

לפיכך, החלטתי לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 2 בספטמבר 2012, ט"ו באלול התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: